מס עיזבון בישראל

זוהי הרשומה השנייה שנכתבת בהזמנת אחד התומכים של הבלוג. אם גם את\ה מעוניינ\ת ברשומה בנושא לבחירתך, אשמח לקבל את תמיכתך.

מיסים על ירושות או עיזבונות גדולים נהוגים במדינות רבות, ומס עיזבון היה נהוג בישראל עד תחילת שנות השמונים. מס זה חזר לשיח הכלכלי בישראל מאז המחאה החברתית של 2011, וביתר שאת בשנים האחרונות כחלק מהמצע של פוליטיקאים כמו משה כחלון וחברי מפלגת מרצ, והאג'נדה של ארגונים חברתיים כמו לובי 99 (עליו כתבתי כבר ברשומה קודמת).

ברשומה זו אסקור בקצרה את הסוגיות והדגשים העיקריים הנוגעים למס עיזבון, ואת מצבו בארץ ובעולם.

הצרכים עליהם בא לענות המס

להון שיורש אדם, בצורת נכסי נדל"ן, כמו דירות, או בצורת נכסים פיננסיים כמו מניות וקרנות נאמנות, השפעה גדולה על האפשרויות העומדות בפניו, על הסיכונים שהוא יכול לקחת או לספוג, ועל היכולת שלו לממש את עצמו או לרכוש השכלה גבוהה (כמובן, במדינה עם רשת ביטחון חכמה וחינוך ציבורי טוב, ייתכן שתהיה לכך פחות חשיבות). הצטברות של ירושות על פני דורות עשויה לתרום לאי שוויון בהכנסות ובחלוקת העושר ובעקבות כך גם להקטנת המוביליות החברתית.

לכן, מס על ירושות או עיזבונות יכול להיות כלי עבור מקבלי החלטות שמייצגים ציבור שחשוב לו לצמצם את אי השוויון (משני הסוגים) או ציבור שחשוב לו להגביר את המוביליות החברתית, במיוחד אם ההכנסות מן המס מופנות לשירותים הציבוריים המתאימים.

כמו כן, אנקדוטה מעניינת שעולה מניתוח מודלים כלכליים בסיסיים עם ירושות ומס עליהן היא שירושה עלולה לפגוע במוטיבציה של הפרט לעבוד, מסיבות דומות לכך שתשלומי העברה פוגעים בה במודלים אלה.

עיזבון או ירושה?

במס העיזבון (Estate Tax) מוטל שווי כלל הנכסים שהנפטר\ת משאיר אחריו, בעוד מס הירושה (Inheritance Tax) חל על חלקו של היורש בירושה, בדרך כלל באופן מדורג לפי מידת קרבת היורש למוריש ופרמטרים נוספים.

למס העיזבון שני יתרונות מהותיים על מס הירושה:

  1. הוא מספק תקבולים גבוהים יותר ופחות מקום למניפולציות במקרה שקיים יותר מיורש אחד. אם, לדוגמה, סף המס הוא 2 מיליון שקלים, עיזבון מסוים הוא 3 מיליון שקלים וקיימים שני יורשים שמתחלקים בו שווה בשווה, העיזבון ייפול מעל סף המס בזמן שכל ירושה תיפול מתחתיו. מיסוי הירושה מאפשר לעקוף את המס על ידי חלוקת הירושה למספר גדול יותר של יורשים.
  2. הוא מפחית את החיכוך בין האזרחים לבין רשויות המס, מה שמקבל משנה תוקף כשחושבים על העיתוי מבחינת היורשים, וכן את העלויות המנהליות.

מצד שני, גם למס הירושה יתרונות על מס העיזבון:

  1. את מס העיזבון ניתן לעקוף על ידי הפקדת כספים לצד שלישי, מה שקשה יותר כאשר ממסים את היורש.
  2. מיסוי העיזבון מחלק את נטל המס באופן שווה על כל היורשים. מיסוי מדורג לפי קרבה, שאפשרי במס ירושה, עשי לתאום יותר את כוונת המוריש.

מכיוון שאומדנים מן השנים האחרונות על גובה ההכנסות מהמס התמקדו במס עיזבון בלבד, בחרתי גם אני להתמקד בו כאן. עם זאת, רוב הכתוב בהמשך רלוונטי לשני סוגי המיסים.

עיוותים אפשריים כתוצאה מן המס

מלבד נושא ההגירה, ההתייחסויות למחקרים בחלק זה מבוססות על סקירה של הספרות הכלכלית בנושא שנעשתה בסוף 2011 במכון ון ליר (קישור בסוף המסמך). אני מקווה להתייחס להתפתחויות חדשות במחקר הכלכלי על מס עיזבון ברשומות עתידיות.

ראשית, כפי שצוין קודם, ירושה עשויה להשפיע על המוטיבציה לעבוד. במקרה כזה מיסוי שלה ישפיע בכיוון ההפוך. המוטיבציה של המוריש, מצד שני, עלולה להיפגע. ישנם מחקרים בודדים המאששים כל אחת מההשפעות, בעוד מחקרים אחרים מצביעים על קשר חלש בין המס לבין המוטיבציה לעבוד.

שנית, אחד הטיעונים המרכזיים נגד הטלת מס עיזבון הוא שהטלת מס זה פוגעת בחיסכון של המוריש. אדם שיודע שההון שיוריש ימוסה יעדיף לבזבז יותר ממנו במהלך חייו. מצד שני, ירושה עשויה להקטין את המוטיבציה של היורש לחסוך. הספרות הרלוונטית מצביעה על כך שהטלת מס עיזבון נמוך על השכבות העשירות ביותר לא ישנה את התנהגותן.

טיעון חשוב נוסף נגד הינו לגבי פגיעה ביזמות, מכיוון שמיסוי על עיזבון בצורת עסק קטן או משפחתי עלול להביא לפשיטת רגל שלו. מחקרים בנושא שבוצעו על חברות בארצות הברית הראו כי רוב החברות הפושטות את ההרגל מגיעות לכך ללא קשר למס זה, ולפני מותו של הבעלים. בנוסף נמצא כי הרוב המכריע של החברות הקטנות כלל לא הגיע לסף המס, ושרוב חובת המס כוסתה בלא שימוש בנכסי החברה.

לבסוף, קיימת טענה כי מס העיזבון משפיע על ההגירה. לאנשים מבוגרים עם רכוש שנמצא מעל סף המס תהיה מוטיבציה להגר למדינות עם מיסי עיזבון וירושה נמוכים יותר. ישנם מספר מחקרים המוצאים אפקט כזה, אם כי בחלקם הוא קטן, וישנם מחקרים שלא מוצאים אותו. אני מביא בסוף הרשומה הפניות למספר מחקרים רלוונטיים, ומקווה להתייחס לנושא זה באופן מעמיק יותר בעתיד.

דגשים נוספים

מס עיזבון (ומס ירושה) נחשב קשה יותר לגביה ובעל עלות אכיפה גבוהה יותר לעומת מיסים אחרים. כדי למזער את הוצאות האכיפה ולהגדיל את האפקטיביות של הגביה יש לקבוע מס בשיעור נמוך ולהתמקד רק באנשים שהיקף העיזבון שלהם גדול במיוחד, על ידי סף מס גבוה. מס בשיעור נמוך מצמצם גם עיוותים שעלולים להיגרם כתוצאה מהטלתו, כמו אלה שהוזכרו למעלה.

כמו כן, על מנת שהמס יהיה אפקטיבי, יש לשלבו עם מס מתנות, המוטל על נכסים מגובה מסוים שהמוריש מעביר עוד בחייו.

השוואה בינלאומית

מיסי עזבון וירושה נהוגים ברבות מן המדינות המפותחות, ובמדינות נוספות. טבלה 1 מפרטת את שיעור המס ורף המס המירביים במדינות שונות בשנים 2014-2015.

טבלה 1

טבלה 1: השוואה בינלאומית של מיסי ירושה ועיזבון, 2014-2015 (מקור)

מאז שנת 2000 ביטלו מספר מדינות מערביות ואחרות את מיסי הירושה והעיזבון, כמפורט בטבלה 2.

טבלה 2

טבלה 1: מדינות שביטלו מיסי עיזבון בשנים 2000-2015 (מקור)

היסטוריה של המס בישראל

בישראל הונהג מס עיזבון לראשונה בשנת 1949. בפועל, בשל ניכויים שהוטלו בחוק, כ-85% מן העיזבונות היו פטורים מתשלום המס. בשנות השבעים ההכנסות ממס זה היו בשיעור של כ-0.4% מן התוצר. בשנת 1981 הוחלט על ביטולו בשל האצת שיעור האינפלציה, שהפכה את המיסוי לשרירותי. סיבה זו הפסיקה להיות רלוונטית לנוכח ירידת שיעור האינפלציה, ובשנת 2000, במסגרת המלצות ועדת בן-בסט לרפורמה במערכת המס, הומלץ להנהיג אותו מחדש. המלצה זו לא יושמה. עיקרי ההמלצה היו:

  1. הטלת מס בשיעור של 10% על ערך העיזבון נטו(כלומר, בניכוי ההתחייבויות, המיסים האחרים, הוצאות הפטירה והוצאות ניהול העיזבון) של יחידים תושבי ישראל העולה על 2 מיליון שקלים (במחירי שנת 2000; במונחים של היום מדובר על כ-2.6 מיליון שקלים).
  2. הטלת מס מתנות בשיעור של 10%: חיוב יחידים בדיווח על מתנות שנתנו אם סכומן עולה בשנת המס על 50,000 שקלים (כ-65,000 שקלים במונחים של היום). בשנת מס בה סכום המתנות המצטבר עלה על 2 מיליון שקלים יוטל מס בשיעור של 10% על ההפרש בין סכום זה לבין 2 מיליון שקלים (לדוגמה, במידה והשווי המצטבר של המתנות הינו 3 מיליון שקלים, ההפרש הוא מיליון שקלים והמס הינו 100,000 שקלים). שווי המתנות המצטבר יצורף לבסיס העיזבון החייב במס, אך המס ששולם עליהן ינוכה. העברת נכסים לנאמנות לא תיחשב כמתן מתנה, אך ערך הנכסים בנאמנות יצורף לבסיס מס העיזבון.
  3. קיומם של מספר ניכויים והחזרים על מס העיזבון, עבור מקרים בהם נפטר אדם שקיבל חלק מעיזבונו של בן זוגו, עבור עיזבון שייתרם למוסדות ציבור, ועבור מניעת כפל מס עם מס רווח הון ומס שבח.

הצעות שהועלו מאז על ידי משרד האוצר ועל ידי חברי כנסת שונים קבעו בדרך כלל רף גבוה יותר של 5-10 מיליון שקלים, ושיעורי מס בסדר הגודל של 10%-25%.

גובה ההכנסות מהמס

כפי שניתן לראות בטבלה 3, ההכנסות ממיסי ירושה ועיזבון עומדות במדינות ה-OECD על כ-0.2%-0.25% מן התוצר.

טבלה 3

טבלה 3: הכנסות ממיסי עיזבון וירושה כאחוז מן התוצר במדינות ה-OECD (מקור)

חישובים שנעשו ב-2013 על ידי חוקרים ממכון ון ליר בחנו יישום אפשרי בישראל של המלצות ועדת בן בסט או וריאציות שלהן (הפניות בסוף הרשומה). מן החישובים עלה כי הרף שהומלץ ע"י הועדה (2 מיליון שקלים), ימסה 3%-4% מהאוכלוסייה, שהם למעלה מ-70% מבעלי ההכנסות מהון, ויניב כ-3-3.5 מיליארד שקלים בשנה, או כ-0.3%-0.4% מן התוצר. בשנת 2015 בוצעה אמידה אחרת על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שבדקה אפשרויות למיסוי עם רף גבוה יותר, של 5-10 מיליון שקלים, כמפורט בטבלה 4.

טבלה 4

טבלה 4: אומדן ההכנסות ממס עיזבון בישראל (מקור)

סיכום

למס עיזבון תפקיד פוטנציאלי חשוב בצמצום אי השוויון והגדלת המוביליות החברתית. על מנת להפיק ממס זה את מירב התועלת חשוב להטילו בשיעור נמוך תוך התמקדות בעיזבונות גדולים בלבד.

המחקר ומקורות המידע מהעשורים האחרונים על חלוקת העושר בישראל הם דלים, ואני מקווה להתייחס בעתיד לנושא ביתר הרחבה.

לקריאה נוספת

סקירה על יתרונות וחסרונות מס הירושה.

חישוב ההכנסות הפוטנציאליות מהמס שנעשה במכון ון ליר וגרסה מקוצרת שלו.

אומדן ראשוני של הכנסות המדינה ממס עיזבון של מרכז המידע והמחקר של הכנסת

המלצת ועדת בן בסט.

מאמרים אקדמיים העוסקים בהשפעת מס עיזבון על הגירה: 1 2 3 4 5 ונייר עמדה שסוקר בקצרה מספר מאמרים באותו הנושא.

***

תודה רבה לג'וני על התמיכה ועל הבחירה בנושא.

הכתיבה בבלוג נעשית ללא תשלום ומצריכה זמן ומאמץ. אם גם אתם\ן נהניתם\ן לקרוא, אשמח לקבל את תמיכתכם\ן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כלכלה, נושאים שתומכים בחרו, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

השארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s