איך מודדים עוני

גילוי נאות: ב-2013 השתתפתי בכתיבת מחקרים על עוני ופערים חברתיים עבור הביטוח הלאומי ועבור מרכז מאקרו לכלכלה מדינית. ב-2015 עבדתי ב-ERI כחוקר הראשי במחקר בנושא העוני, שתמצית שלו שולבה בדו"ח העוני האלטרנטיבי של "לתת". העמדות המובעות על ידי הן שלי ושלי  בלבד, ואינן מייצגות ארגונים אלה או אחרים. כמו כן, מעולם לא סבלתי ממצוקה חומרית.

בשבוע שעבר פורסם דו"ח העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי, ותשומת הלב הציבורית מופנית לזמן מה לנושא. כפי שעוקבות ועוקבים ותיקים של הבלוג ודאי שמו לב, מדובר לדעתי בנושא חשוב, שצריך לעסוק בו יותר מיום אחד בשנה. כדי להיות מסוגלים להתמודד עם שטף הנתונים שארגונים ממשלתיים ולא ממשלתים זורקים עלינו, חשוב להבין את ההגדרות.

הגדרה ומדידה מאפשרות להבין טוב יותר את מצבם הכלכלי והחברתי של אנשים ואת המחסור והאתגרים שהם חווים, ולעקוב אחרי התוצאות של מדיניות חברתית והשפעות של תהליכים כלכליים שונים. מדידת העוני תלויה בדרך בה מגדירים עוני. ההגדרה הזו תלויה במידה רבה בהשקפת העולם ובסדר העדיפויות של המגדירה. רוב המדדים מבוססים על נתוני הכנסות או צריכה, בין היתר בגלל הזמינות שלהם ובגלל שקיים מתאם גבוה בין הכנסה נמוכה לבין סוגים אחרים של מחסור.

מדד מוחלט לעוני נובע מן התפישה שאנשים הם עניים אם הם לא יכולים להרשות לעצמם "סל" בסיסי של מוצרי יסוד. במדדים מוחלטים משתמשים לרוב במדינות מתפתחות למציאת שיעור האנשים שסובלים מ'עוני מרוד', שמשקף מחסור חמור בצרכים הבסיסיים ביותר, כמו מזון. לפי מדדי העוני המרוד שמשמשים ארגונים כמו הבנק העולמי, בישראל ובמדינות מפותחות כמעט ולא קיים עוני מרוד. למעשה אחד ההישגים הבולטים של המהפכה התעשייתית ושל מדינת הוא צמצום חסר תקדים בשיעור האנשים הסובלים מעוני מרוד, רעב ותת-תזונה. הביקורת העיקרית על מדדים מוחלטים היא שלא ניתן למדוד עוני ומחסור במנותק מן החברה בה הם קיימים ומהשינויים בה.

מדד יחסי לעוני נובע מן התפיסה שאנשים הם עניים אם רמת החיים שלהם נמוכה לעומת רמת החיים המקובלת בחברה. בישראל וברוב המדינות המפותחות נהוג מדד יחסי, שקובע את קו העוני לפי 50% (או שיעור אחר) מן ההכנסה החציונית של משקי הבית במדינה. למעשה, קו העוני שאנחנו מכירים מודד אי שוויון, וספציפית, את הפער בין משקי בית בעלי הכנסה נמוכה לבין משקי בית ממעמד הביניים. זו גם הביקורת העיקרית עליו: ייתכן מקרה בו מצבם של כל האנשים משתפר, אך מכיוון שמצבם של אנשי מעמד הביניים משתפר יותר, נראה עלייה בעוני היחסי.

עיון בנתוני הביטוח הלאומי מראה שרוב מדדי העוני היחסי ואי השוויון בהכנסות בישראל עלו עלייה תלולה בשנים 1998-2006, ירדו באופן מתון בשנים 2007-2008, עלו שוב ב-2009 וירדו באופן יותר משמעותי (שלא פיצה על העלייה של תחילת העשור) בשנים 2009-2013. ב-2014 המגמה הזו נבלמה והם עלו שוב במעט. כל אותו הזמן הם נשארו גבוהים משמעותית לעומת רוב המדינות המפותחות, לפחות כשמסתכלים על הכנסות נטו.

מקור: ביטוח לאומי

מתוך דו"ח העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי, 2014

מדד של מצוקה חומרית נובע מן התפיסה שאנשים הם עניים אם אין להם גישה למוצרים ושירותים המקובלים בחברה או נחוצים להשתלבות ותפקוד בתוכה (בשונה ממדד מוחלט, שבודק את האפשרות לרכוש סל מוצרים בסיסי, וממדד יחסי, שבודק פערים בהכנסה). דוגמה למדד כזה הינו מדד המצוקה החומרית בו משתמשות מדינות האיחוד האירופי לצד עוני יחסי.

מדדים אלה מבוססים על סקרים בהם אנשים נשאלים האם יש להם או האם נאלצו לוותר מסיבות כלכליות על מוצרים ושירותים מסוימים. אלה יכולים להיות בסיסיים כגון תרופות או טיפולים רפואיים, אך גם להיות קשורים בפנאי ותרבות. מי שנאלצו לוותר על מספר מסוים מן המוצרים ברשימה, יוגדרו כסובלים ממצוקה חומרית.

חסרונות המדד הינם הקושי להגדיר את המוצרים ולהשוות בין מדינות. עבודות כמו דו"ח העוני האלטרנטיבי של "לתת" והסקר החברתי של למ"ס, מספקות נתונים לגבי מצוקה חומרית בישראל, אך קשה להשוות אותם לנתונים ממדינות אחרות.

מקור: הסקר החברתי

מתוך הסקר החברתי של הלמ"ס, 2013

תשומת לב גדולה ניתנת למצוקה חומרית בתחום המזון או חוסר ביטחון תזונתי. המונח משמש בדרך כלל לתאר מצב בו אדם אינו סובל מרעב או תת תזונה, אך הגישה שלו למזון מוגבלת כך שהוא נאלץ, לדוגמה, לוותר על ארוחות חמות או על אוכל מזין בשל קשיים כלכליים. לפי סקר של הביטוח הלאומי מ-2012, כ-18.8% מן המשפחות בישראל חיות בחוסר ביטחון תזונתי. בארצות הברית, בה נהוגה אותה שיטת מדידה, מדובר בכ-14.5%.

מכיוון שלכל מדדים יש יתרונות וחסרונות משלהם, אנחנו רואים בשנים האחרונות נטייה למדוד עוני באמצעים רב-מימדיים: כלומר, למדוד ולהציג זה לצד זה מדדים של עוני יחסי, של מצוקה חומרית ושל שיטות נוספות, על מנת לקבל תמונה רחבה.

לקריאה נוספת: השוואה בינלאומית של קווי עוני ושל כלים להפחתת העוני

באחת הרשומות הבאות אני מקווה להרחיב על המשמעות של נתונים אלה, ולהסביר למה גם מי שלא עני עשוי להיות מושפע מהם. למי שלא יכול לחכות, אני ממליץ להקשיב לדיווחים מכנס לתת למאבק בעוני המתקיים היום במכללה האקדמית ת"א-יפו, ולעיין בדו"ח העוני האלטרנטיבי שיפורסם שם, בו מופיע פרק שהשתתפתי בכתיבתו. אני מתכוון לעשות לייב-בלוגינג משם, אז אם אתם\ן עוד לא עוקבים אחרי הבלוג בטוויטר, עכשיו זה הזמן.

הערות מנהלתיות: הכתיבה בבלוג נעשית ללא תשלום ומצריכה זמן ומאמץ. אם גם אתם\ן נהניתם\ן לקרוא, אשמח לקבל את תמיכתכם\ן.

כמו כן, אני רוצה להזמין אתכם\ן להצטרף לקבוצת דיון שפתחתי, בשם "כלכלה פרוגרסיבית בישראל". הקבוצה מיועדת לא\נשים עם הכשרה כלכלית והשקפת עולם פרוגרסיבית, סוציאל-דמוקרטית או דומה, המעוניינים לנהל דיונים ברמה גבוהה בנושאי כלכלה, בדגש על הפן החברתי. אם יש לכם\ן את שתיהן, אשמח אם תצטרפו! לחסרי וחסרות רקע בכלכלה שמחפשים מקום טוב לנהל דיונים בנושא, אני ממליץ בחום על קבוצת "כלכלנים צעירים" בפייסבוק (גילוי נאות: אני מכיר אישית את אחד המנהלים).

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כלכלה, קידום עצמי, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

השארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s