חג החירות

חג הפסח מכונה גם חג החירות. הוא מכונה כך משום שמציינים בו את יציאתם של בני ישראל ממצרים, מעבדות אל אותה חירות. במצרים של העולם העתיק שרר משטר ריכוזי, שקיומו וקיום מה שנודע ברבות הימים כאסם התבואה של האזור היו תלויים בהירתמות קולקטיבית, שלא נעשתה בהסכמה. המדבר, לעומת מצרים הפרעונית, נראה כהתגלמות החופש, לטוב ולרע. אין קרקע לעיבוד ואין על מה לשלוט, לכן גם אין שליט ארצי, אך גם אין מי שיספק חיטה זולה. לא מפתיע, אם כך, שבני ישראל לא התרצו מן החופש שקיבלו משלשלאות המצרים, ודרשו שלא יבוא יד ביד עם החופש למות ברעב. עד כדי כך, שגם חייהם הקשים במצרים נראו להם פתאום כישיבה על סיר הבשר. רק הבטחת קיומם בדמות המן והשלו אפשרה להם להנות מחירותם בפועל ולא רק על הנייר.

גם ההנהגה הרוחנית של עם ישראל לא ראתה בחירות הבסיסית הזו סוף פסוק. את השלשלאות החליפה מערכת של חוקים. היותם בני ישראל אנשים חופשיים לא נתנה להם את החופש לעשוק איש את רעהו או להתעמר בחלשים מהם. גם בשיא השגשוג של ממלכות יהודה וישראל, יצא קצפם של נביאים כמו עמוס נגד אי השוויון החריף שאפיין את אותה תקופה. כפי שבסיפורי המקרא היציאה מעבדות לחירות הייתה הכרחית אך לא מספקת, כך גם חירות אישית וכלכלית בלבד, ללא זכויות חברתיות, הכרחית אך אינה מספקת.

בחירות אישית כוונתי לזו המתבטאת בזכויות כגון חופש המצפון, הביטוי, העיסוק, ההתאגדות ועוד. בחירות כלכלית כוונתי לכיבוד של זכויות הקניין. האם בכל מקום בו זכויות אלה מקוימות ונאכפות מסוגלים כולם להינות מחירות? נחשוב על חברה בה שורר מחסור או סיכון למחסור, להיעדר אמצעי מחיה בסיסיים המאפשרים קיום בכבוד, כזה אשר יעבור גם לצאצאיו של מי שסובל ממנו. אדם המנהל מאבק יומיומי על תנאי קיום בסיסיים אינו יכול ליהנות מחירות אישית או כלכלית, גם אם הוענקה לו פורמלית. זכויות שמבטיחות חופש ממחסור ידועות גם בתור "זכויות חברתיות", כגון זכות לקיום בכבוד, לקורת גג, לחינוך וכדומה.

תפיסת החירות שלי כוללת חירות אישית וכלכלית לצד יכולתו של האדם לממש אותן ולהגשים את עצמו ללא חשש ממחסור. חשוב לציין כי העדר אפשרות של מחסור אינה העדר סיכון. הגדרה זו כוללת את ה"חופש" או האפשרות להיכשל ונשיאה בתוצאות הכישלון, אך מבלי סכנת המחסור שהוזכרה לעיל.

אני סבור כי אופן המימוש של חירות זו מושפע מזמינות המשאבים בחברה ומחלוקתם. חופש הפעולה הנתון לאדם תלוי במידה רבה בתנאי הפתיחה שלו, כגון משפחתו ומקומה בחברה, החינוך שקיבל והרכוש שירש. כאשר הפערים גדולים מספיק, מידת החירות בפועל תהיה שונה מאוד בין אדם לאדם, והורשת תנאים אלה רק תעצים את ההבדלים. לדוגמה, לסטודנטית המקבלת סיוע כלכלי ממשפחתה יש מרחב תמרון גדול יותר ברכישת השכלה ובבחירת קריירה מסטודנטית שלא מקבלת סיוע כזה, ויזמת שקיבלה ירושה גדולה תוכל אולי לספוג כישלון ראשוני ולהמשיך בתחום היזמות מבלי שהדבר יהרוס אותה כלכלית (בהינתן שאין הבדלים נוספים). קל לנחש לילדים של מי תהיה כנראה חירות גדולה יותר.

מצב של פערים גדולים באמצעים ובהזדמנויות גם יוצר קרקע פורייה למי שקרוב יותר לראש הסולם לעשות שימוש באמצעים העומדים לרשותו על מנת לשמר לעצמו ולדומים לו את מקומם הנוכחי בחברה, גם תוך כדי פגיעה בחירותם של אחרים וביכולתם לניוד חברתי, תוך הנצחת והגברת הפערים. מצב כזה לא רק שימנע מאנשים רבים את ההנאה מפירות הצמיחה והשגשוג שחירות אישית וכלכלית אמורות לאפשר, אלא יפגע בצמיחה ובשגשוג של החברה כולה, מפני שימנע ממנה את ההון האנושי של מי שאפשרויותיו מוגבלות.

כפועל יוצא מכך, כיבוד פורמלי של חירות אישית וכלכלית אינו תנאי מספיק להשגת חירות, לפחות לא זו שאני מאמין בה. זו דורשת גם רשת ביטחון כלשהי למניעת מחסור, אספקה של מוצרים ציבוריים כגון חינוך ובריאות ליצירת שוויון הזדמנויות, תיקון של כשלים ועיוותים המאפשרים את הצלחתם של "מחפשי רנטה" וחלוקה מחדש של ההכנסות למניעת התרחבות פערים לאורך הדורות. אחת מן הסיבות שלמדתי כלכלה ושפתחתי את הבלוג הזה היא לעסוק במחקר שיאפיין מצבים כאלה ויציע פתרונות. אלה יכולים להיות פתרונות שוק, התערבות ממשלתית או שילוב כלשהו של השניים.

חג חירות שמח לקוראי וקוראות הבלוג.

הערה מנהלתית: הבלוג שינה כתובת ל-https://israelieconomics.wordpress.com. קישורים ישנים יובילו אוטומטית לכתובת החדשה. צפו לשינויים והפתעות נוספות בחודשים הקרובים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חברה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

השארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s