כוכבית שלושים – חלק ד'

גילוי נאות: לחלק מן התובנות שאני מציג כאן נחשפתי במסגרת עבודתי הקודמת במרכז מאקרו לכלכלה מדינית. עם זאת, תוכן הרשומה משקף אך ורק את עמדותיי וחוות דעתי האישית.

זוהי הרשומה הרביעית והאחרונה בסדרת רשומות המוקדשות לשכר המינימום ולמינימום 30. לרשומות הראשונה, השנייה והשלישית בנושא.

שוב עבר זמן מה מאז הרשומה הקודמת בסדרה. בינתיים חלה התפתחות חשובה ובשבוע שעבר הכנסת אישרה את העלאת שכר המינימום בהדרגה על לסכום של 5000 שקלים בחודש. איפה זה שם אותנו ולאן ממשיכים מכאן? על שאלות אלה אנסה לענות ברשומה האחרונה בסדרה, ששכבה מוכנה-למחצה מספר חודשים ועודכנה בהתאם לנסיבות.
 

העלאה הדרגתית

סדרת הרשומות הייתה אמורה להסתיים ברשימת המלצות למדיניות בנושא. אחת מן ההמלצות הייתה אמורה להיות העלאה הדרגתית של שכר המינימום, תוך קביעת 30 ש"ח לשעה בתור יעד. ההתרחשות בשטח לא חיכתה כמובן להמלצות שלי. שכר המינימום יועלה באפריל ל-4,650 ש"ח בחודש למשרה מלאה, כמעט זהה לסכום שהצעתי בתור "עלייה מתונה שאינה משפיעה לרעה על התעסוקה", ל-4,825 ש"ח ביולי 2016 ולבסוף ל-5000 ש"ח בינואר 2017.

מילוי מלא של דרישות המאבק היה מצריך העלאה נוספת ל-5,580 ש"ח בחודש. אני מחזיק בדעה שהמספר 30 לשעה נבחר פחות משיקולים כלכליים ויותר כמספר עגול ש"עובר מסך", מציג שיפור משמעותי לעומת 23 לשעה ומהווה עמדת פתיחה טובה במשא ומתן בו שני הצדדים ייפגשו באמצע, ויכול להיות טוב כיעד למתווה ארוך טווח כמו שהצגתי. במבחן התוצאה השיקול הזה הוכיח את עצמו, לדעתי, כמוצלח. המאבק זכה לתמיכה ואהדה ויצר הישג ממשי. זה לא צריך להיות הסוף.

על מנת לשמור שהישג זה לא יישחק, יש להמשיך ולתת תשומת לב לנושא. בנוסף להצמדה לשכר הממוצע במשק, (שממילא אינה תמיד אפקטיבית, ולרוב מפגרת אחרי השכר בפועל, כפי ניתן להבין ממחקר של בנק ישראל בנושא קרוב). שיפורים של ממש הושגו בעשור האחרון תודות למאבקים ולחצים פוליטיים. בטווח הארוך הייתי רוצה לראות "שולחן עגול" של נציגי עובדים, מעסיקים וממשלה, בדומה לזה שהביא להעלאת שכר המינימום ל-4,100 ולאחר מכן 4,300 ש"ח בחודש (גם זאת כמובן כתוצאה ממאבק ציבורי), שיתכנס בכל פעם כדי להכין מתווה דומה.

איפה זה שם אותנו?

וכעת, להשוואה שהבטחתי ברשומה הקודמת. בסוף הרשומה אני מפרט את מקורם של הנתונים ואת תהליך העבודה שעברו.

עד כמה שכר המינימום, החדש והנוכחי, גבוהים או נמוכים בהשוואה למדינות שאנחנו רוצים להיות כמוהן? בתרשים 1 ערכתי השוואה של שכר המינימום השנתי לעובד במשרה מלאה, במונחים של כוח קנייה (בפשטות, מה גודל סל המצרכים שאפשר לקנות באמצעותו), ב-2013, ב-27 מדינות ה-OECD בהן שכר המינימום קבוע בחוק ועבורן קיימים נתונים. במונחים הללו שכר המינימום הנוכחי, של 4,300 ש"ח בחודש (העמודה הכתומה), אינו מאוד גבוה, ומדורג במקום ה-14. זוהי כמובן לא רק תולדה של שכר מינימום נמוך, אלא גם של יוקר מחיה גבוה, בהשוואה לחלק מן המדינות האחרות.

MinWagePPP

תרשים 1: שכר המינימום השנתי במשרה מלאה במונחי כוח קנייה במדינות ה-OECD בשנת 2013

בואו נדמיין לרגע ששכר המינימום אכן עלה ל-5000 ש"ח בחודש (העמודה האדומה בתרשים). כמו כן, נניח כרגע שלא חל שינוי משמעותי במחירים כתוצאה מכך (זו לא הנחה עד כדי כך מופרכת, כפי שציינתי ברשומה הראשונה בסדרה). במקרה כזה ישראל עוקפת את סלובניה, אך שומרת בערך על אותו מקום בהשוואה למדינות האחרות (כמובן שבמשך השנתיים שייקח עד שנגיע לרמת השכר הנ"ל יחולו שינויים במדינות האחרות, הן בשכר והן במונחים של כוח קנייה; הכוונה היא למדינות אלה כפי שהיו ב-2013). גם מענה מלא לדרישה ל-5580 ש"ח (העמודה האדומה כהה) היה משאיר עובדת שמשתכרת שכר מינימום עם רק מעט יותר כוח קניה מזה שהיה לעמיתתה האמריקאית בשנת 2013, וזה עוד בלי לקחת בחשבון את מדינות ארצות הברית בהן המאבק להעלאת שכר המינימום נשא מאז פרי.

השורה התחתונה (והלא ממש מפתיעה) היא שעובד המשתכר שכר מינימום בישראל יכול לצרוך משמעותית פחות מבמדינות מפותחות אחרות אליהן היינו רוצים להידמות. זאת, גם לאחר העלאה משמעותית שלו. הסיבה לכך אינה רק שכר נמוך אלא גם יוקר מחיה גבוה.

לפני שאמשיך לחלק הבא, חשוב לי לציין שאני מודע לחסרונות של עריכת השוואה בין מדינות שונות במונחים של כוח קנייה. אני סבור כי גם בהינתן החסרונות האלה ההבדלים משמעותיים.

אי שוויון בשכר

ברשומות הקודמות דיברנו על השפעת שכר המינימום על עוני (יחסי) ועל אי שוויון בהכנסות. ידוע לנו כבר כי רמתם בישראל היא מן הגבוהות במערב, והראיתי איך גם העלאה מתונה יחסית של שכר המינימום יכולה להוציא מעוני עשרות אלפי אנשים. מה בדבר השפעתו על האי שוויון? בשל מחסור בנתונים, אין לי אפשרות לבצע חישוב דומה לזה שביצעתי עבור קו העוני בחלק ב' בסדרה. עם זאת, קיימים נתונים על שכר המינימום ביחס לשכר החציוני והשכר הממוצע במשק. במדינות בהן יחס זה גבוה, החלק התחתון של סולם השכר הוא שוויוני יותר, ולהיפך.

בתרשים 2 ערכתי השוואה של שכר המינימום ביחס לשכר החציוני, שניהם עבור משרה מלאה, ב-28 מדינות ה-OECD עבורן קיימים נתונים ב-2013. היחס הזה דווקא גבוה יחסית בישראל. למעשה הוא השישי בגובהו שם. העלאת שכר המינימום תהפוך אותו, בכפוף לסייגים שהצגתי קודם על שינויים, לאחד הגבוהים במערב. המשמעות היא צמצום של פערי השכר, אך רק עבור רמות השכר הנמוכות. ויתרתי על הצגת ההשוואה לשכר הממוצע במשק, מכיוון שהוא ממילא צפוי לשינויים משמעותיים עקב העלייה בשכר המינימום (ממוצע מושפע יותר משינויים בקצוות לעומת חציון), אך גם שם המגמה דומה.

MinWageMedian

תרשים 2: שכר המינימום במשרה מלאה ביחס לשכר החציוני במדינות ה-OECD בשנת 2013

כאשר מנסים להבין מהי המשמעות של כל זה, חשוב לקחת בחשבון שיחס גבוה לאו דווקא מצביע על שכר מינימום גבוה, כמו על שכר חציוני נמוך. חלק מן המדינות שבראש הטבלה הפעם הן דווקא כאלה בהן שכר המינימום הריאלי הוא נמוך. חלקן מדינות עניות יותר במונחים מוחלטים עם רמת שכר ורמת חיים נמוכות מישראל וממדינות OECD אחרות. אי השוויון בישראל מתבטא באופנים רבים אחרים, כגון בפערים גדולים בפיריון, בין השכר החציוני לממוצע, בין שיאני השכר לכל השאר, ובאי שוויון בבעלות על הון והכנסות ממנו. אספקטים אלה של אי השיוויון לא ייפתרו בשל ההעלאה.

לאן ממשיכים מכאן?

בסדרת רשומות זו ניסיתי להביא מידע רלוונטי על שכר המינימום ועל ההשפעה והחשיבות של העלאתו.  לעלייה מתונה וזהירה השפעה שלילית קטנה עד אפסית על תעסוקה, לעומת השפעה חיובית משמעותית על העוני ועל אי השוויון, לפחות בתחתית התפלגות ההכנסות.

קיוויתי גם להדגים כיצד צריכה להיראות מדיניות בנושא. בפועל, המציאות הקדימה אותי, אך דמתה להצעה שלי שהייתה אמורה לכלול, בקווים כלליים, העלאה הדרגתית של שכר המינימום ל-5,580 ש"ח למשרה מלאה בחודש על פני מספר שנים והקמת "שולחן עגול" של נציגי עובדים, מעסיקים וממשלה, שבזמן ביצוע המתווה ולאחריו, יעדכן את שכר המינימום מדי שנה בהתאם לנסיבות.

כמו כן, אני מקווה שהבהרתי שלמרות שיתרונותיה של העלאת שכר המינימום במתווה שהצעתי עולים בהרבה על חסרונותיה, התמונה הגדולה שאנו מכירים לא תשתנה בהרבה, למרבה הצער. מקורות העוני והאי שוויון בישראל עמוקים בהרבה.

הערה קטנה לסיום: הרשומה האחרונה נכתבה בלחץ זמן ומתוך רצון להגיב לאירועים קרוב מספיק לזמן התרחשותם. אם לדעתכם\ן פספסתי משהו בניתוח שלי או ביצעתי שגיאה, אשמח לשמוע על כך בתגובות.

שיטת עבודה

כל הנתונים בהם השתמשתי לקוחים מאתר OECD Statistics. כדי להגיע לרמת השכר לאחר ההעלאה יצאתי מנקודת הנחה כי הנתונים מ-2013  עבור ישראל מתייחסים לשכר המינימום שהיה באותה שנה, שהוא 4,300 ש"ח לחודש, והכפלתי אותם ביחס המתאים. לדוגמה, כדי להגיע ל-5,000 ש"ח במונחי כוח קנייה של 4,300, הכפלתי את הנתון ביחס 5000/4300, או 1.16 בקירוב. כל הנתונים הם במונחי 2013.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כוכבית שלושים, כלכלה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

השארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s