כוכבית שלושים – חלק א'

גילוי נאות: לחלק מן התובנות שאני מציג כאן נחשפתי במסגרת עבודתי הקודמת במרכז מאקרו לכלכלה מדינית. עם זאת, תוכן הרשומה משקף אך ורק את עמדותיי וחוות דעתי האישית.
 
אפתח בהתנצלות: זה זמן מה מתנהל מאבק חשוב להעלאת שכר המינימום. עד עכשיו בעצם נמנעתי מלכתוב הצהרת תמיכה חד משמעית והסתפקתי בנתינת לייקים למיניהם. הסיבה לכך הייתה שהיה לי חשוב לכתוב משהו מנומק יותר מסתם הצהרת תמיכה, וכך לספק משקל גדול יותר לדבריי ועם ההשכלה הצנועה בתחום שקניתי לי בשנים האחרונות, להוסיף מעט נימוקים כלכליים לטיעונים הפוליטיים, האידיאולוגיים והמוסריים שטובים ממני כבר מסרו, וכן להציע דרכים ליישומה המיטבי של ההעלאה.
 
שתי הרשומות סדרת הרשומות שלפניכם הן פשרה בין הרצון לכתוב מסמך מנומק ומפורט מחד והמחסור התמידי בזמן פנוי והצורך לחזק את המאבק בעודו בעיצומו מאידך. מסיבה זו גם בחרתי בהן לפתוח את הניסיון השלישי שלי, ובתקווה המוצלח מכולם, לבלוג (השניים הקודמים היו אישיים יותר ועסקו בנושאים אחרים לחלוטין). גם אותו דחיתי מזה זמן רב, עד למועד שבו יצטבר אצלי מספיק חומר כתוב מראש המאפשר התמדה, בין היתר. גם ההשקה הנוכחית היא סוג של פשרה, מתוך ידיעה שבקצב הזה לא יצטבר מספיק חומר כתוב רלוונטי באף נקודה בעתיד, וכן שיש סיכוי שגם הפעם הוא ייתקע מחמת חוסר בזמן ותשומת לב.
 
החלק הראשון ינסה לקעקע את הסברה הנפוצה-מדי לפיה העלאת שכר מינימום מיתרגמת ישירות לירידה בתעסוקה, או לפחות לזרוע ספקות בריאים ולהציג תוצאות אחרות של המהלך. החלק השני החלקים הבאים ינסו ליישם את התובנות מן החלק הראשון על המשק הישראלי ולהציע מתווה מסודר להעלאה.


 min wage

השפעת שכר המינימום על שיעור התעסוקה

שכר המינימום הוא רכיב אחד מיני רבים ב"ארגז הכלים" העומד לרשותנו בבואנו להגדיל את הרווחה במשק, להקטין את אי השוויון ולשפר את מצבו של המעמד הלא-זכיין. הוא נועד, בין היתר, למנוע ניצול של עובדים חלשים או מוחלשים ולאפשר להם רמה מינימאלית של קיום. מעבר לכך, אינני מתכוון בשלב זה להציג נימוקים מוסריים או אידיאולוגיים לקיומו. יש כותבים שעשו ויעשו זאת טוב בהרבה ממני.
 
כמו כן, הוא אינו מתקיים בחלל ריק. ישנם מרכיבים נוספים, חשובים לא פחות, במדינת רווחה מודרנית. ישנם גם מרכיבים שבתנאים הנוכחיים יישומם חשוב לא פחות ואולי אף יותר וישנן בעיות במשק הישראלי שלא ייפתרו על ידי העלאת שכר המינימום. למרות זאת, מדובר במאבק הזוכה לתמיכה רחבה ויכול לספק תנופה למאבקים וצעדים נוספים ולכן חשוב לי לחזק אותו. אחזק אותו בתחילה בכך שאסביר כיצד ומדוע הוא לא יוביל לאבטלה המונית ומדוע תועלתו גדולה מעלותו.
 
במצב של שוק או משק "משוכלל" לחלוטין, בו אין למעסיק שום קושי בגיוס עובד ושום יתרון בשמירה עליו לאורך זמן, בו פריון העבודה אחיד, כל השחקנים (כגון מעסיקים, מועסקים וצרכנים) קטנים מדי מכדי להשפיע על התמונה הכוללת וכן מתקיימים שורה של תנאים נוספים, אפשר לצפות שכל שינוי בשכר ישתקף ישר בשינוי בתעסוקה. אפשר גם לצפות גם שבענפי תעסוקה בהם המצב בשטח קרוב יותר למצב המתואר, כמו אלה המסתמכים על עובדים לא מיומנים, זו גם תהיה השפעת העלאת שכר המינימום.
 
התוצאות בפועל אינן כה חד משמעיות. המצב בשוק העבודה, אפילו בענפים ותעשיות שמסתמכים על עובדים לא מיומנים, רחוק מן המצב שתואר בפסקה הקודמת. גיוס עובדים והכשרתם, ויהיו אלה הזוטרים והבלתי מיומנים ביותר, דורשים השקעה לא מבוטלת בזמן ובכסף, מה שהפך את המודלים המקובלים בכלכלת עבודה למודלים בהם ישנו תפקיד מרכזי לחיפוש. כמו כן, בעולמנו פריון העבודה, בכל הענפים, מושפע בין היתר מן ההון, הן הפיזי והן האנושי ומן הטכנולוגיה בה נעשה שימוש (וכמובן, חידושים והתקדמות בכולם יכולים להיות נחלתן של כל התעשיות).
 
מלבד זאת, המצב בו כולם "קטנים" איננו מתקיים במציאות: מי שגדול מספיק או חזק מספיק יכול להכתיב תנאים לקטנים ולחלשים ממנו, ובדרך כלל יעשה זאת. במקרה זה, למעסיקים הגדולים יש מידה לא מבוטלת של כוח, שאין לבעלי עסקים קטנים, ושמועסקים יכולים לקוות להשתוות לו רק אם הם מתאגדים או אם יש באמתחתם כישורים מבוקשים, נדירים ויוצאים מגדר הרגיל. חוסר הסימטריה הזה אינו, כמובן, גזירת גורל. ברשומות עתידיות אני מקווה עוד לדון בו ובאמצעים שימנעו אותו מלכתחילה, בנוסף לאמצעים המצמצמים את פגיעתו.
 
מסיבות אלה, קשה להיות מופתע מכך שמחקרים חדשים יותר, העוסקים בסביבה בה יש צורך בחיפוש (גם מצד העובד), בה קיים פריון עבודה משתנה ויש בה שחקנים חזקים יותר ופחות, רחוקים מלהיות חד-משמעיים לגבי השפעת שכר המינימום על התעסוקה. כאשר מתקבל אפקט שלילי הוא פעמים רבות קטן או חסר משמעות סטטיסטית, ובמספר הזדמנויות נמצאו גם השפעות חיוביות. ההשפעות גם משתנות מענף לענף. כל זאת לצד ממצאים מעט יותר עקביים על עלייה בשכר של עובדים בעלי שכר נמוך וירידה באי השוויון בהכנסות.
 
במאמרו מתחילת 2013 "Why Does the Minimum Wage Have No Discernible Effect on Employment?" (פידיאף) מנתח הכותב ג'ון שמיט את גל המחקרים האחרון בנושא (בערך 2000-2012), בניסיון להצביע על המגמות העיקריות ומגיע פחות או יותר לתובנות שתוארו בפסקה הקודמת. המאמר כמובן אינו מכסה את כל הספרות הענפה בנושא, אך מספק לדעתי מבט טוב ורחב על תוכנה.
 
לפני שנמשיך חשוב לציין כי היכולת של מה שמכונה בכלכלה "מחקרים אמפיריים" (בדרך כלל ניתוח של מידע קיים באמצעים סטטיסטיים תוך שימוש בשיטות שונות לקבלת קשר שהוא יותר מסתם קורלציה [מתאם]) לתת חיזוי מדויק היא מוגבלת במקרה הטוב ובלשון המעטה, ולא ארחיב כעת על המגבלות השונות. עם זאת, הצטברות של ממצאים דומים ועקביים שהתקבלו ממקורות שונים ובמגוון שיטות (או היעדרם הבולט של כאלה) יכולה לספק לנו לעיתים תובנות חשובות שאין להתעלם מהן.
 
כמו כן יש להדגיש כי גם במידה וישנה עליה מסוימת באבטלה, ייתכן ועדיף מצב בו ישנם מעט יותר מובטלים, ובלבד שהם זוכים לסיוע במציאת עבודה ולהכשרה מקצועית, אך מצבם של רבים יותר במשק משתפר, ובסופו של דבר מצבם של כולם משתפר, על פני מצב בו ישנה יותר תעסוקה אך עבור העובדים בתחתית סולם השכר היא אינה משפרת את מצבם ואינה מוציאה אותם מעוני. ייתכן גם שבמצב השני שתואר עלות תחולת העוני הגבוהה עבור החברה כולה (בצורה של הוצאה גדולה יותר על קצבאות, גידול בפשיעה וכדומה) תהיה גדולה מעלות האמצעים אשר מלכתחילה מוציאים אנשים ממצב של עוני או מונעים הגעה אליו.
 
ההשפעה הזעומה על התעסוקה מצביעה על כך שישנן דרכי התמודדות נוספות של מעסיקים עם קיומו של שכר מינימום והעלאתו, מעבר לפיטורין. חשוב להבין אותן על מנת להבין כיצד ניתן לשפר את מצבם של העובדים החלשים ביותר תוך פגיעה מינימלית באחרים ובשיעור התעסוקה. לאחר ניתוח ההשפעה על התעסוקה, דן שמיט באפיקים אחרים ובעדויות לקיומם. על חלקם אפרט כעת ואוסיף גם מנקודת המבט שלי, אם כי אני ממליץ להביט ברשימה המלאה.

אפיקי תגובה להעלאת שכר המינימום

האפיק שלי נראה המעניין ביותר הינו התייעלות והגדלת הפריון. לשם שינוי, לא מדובר בהתייעלות במובן של פיטורין או הרעה בתנאי העבודה. תנאי עבודה משופרים עשויים לגרור גידול בדרישות המעסיק לתפוקה, כמו גם גידול במוטיבציה של העובדים לספק אותה. כמו כן, בענפים בהם זמינותו של כוח עבודה זול מביאה להסתמכות יתר עליו ועוצרת השקעה במכונות חדשות, בשיטות עבודה חדשניות או במחקר ופיתוח (כפי שמתקיים, לדוגמה, בענף הבנייה בישראל, אם כי מסיבות אחרות), יכולה עלייה בשכר לדחוף קדימה תעשייה שלמה, בתנאים המתאימים, ואף לעשות אותה תחרותית יותר.
 
אמצעי נוסף הינו "השטחת" השכר בחברה. מעסיקים המתמודדים עם גידול בעלויות ההעסקה של העובדים בתחתית סולם השכר עשויים לחתוך, כפיצוי, בשכרם של העובדים בראש סולם השכר או בתנאים נלווים. במצב בו מי שחזק יותר יכול למשוך לעצמו שכר שהוא מעל ומעבר לתרומתו (שלא לדבר על צרכיו) בכל קנה מידה הגיוני שהוא, אמצעי זה יכול להפוך לערוץ נוסף בו העלאת שכר המינימום תורמת להקטנת האי שוויון, ואף לחלוקה הוגנת ויעילה יותר של ההכנסות. מצד שני, הדבר עשוי להתבטא גם בהקטנת התגמול לעובדים ותיקים יותר או טובים יותר.
 
אפיק אחר הוא תחלופה נמוכה יותר של עובדים. כזכור, לחיפוש, גיוס והכשרת עובד ישנה עלות בזמן ובממון. גידול בשכר עשוי לדרבן מעסיק דווקא לדבוק בעובדים הקיימים, שמייצגים עבורו השקעה לא מבוטלת וקיימת איתם ועם כישוריהם היכרות, מאשר להחליף אותם בעובדים מנוסים פחות או לגייס עובדים חדשים. מצד אחד, יכולה להיות לכך תרומה מסוימת לביטחון התעסוקתי של מי שכבר מועסק, שנוטה להיות נמוך ברמות השכר הנמוכות. מצד שני, זה עשוי להוות מכשול לכניסת עובדים חדשים ולצעירים.
 
דרך ההתמודדות מוכרת יותר היא השלמה עם ירידה ברווחים. לעיתים, "הסתפקות" במתח רווחים נמוך יותר תהיה עדיפה על פיטורין, שאולי יובילו בטווח הארוך להפסדים גדולים יותר. במידה והמעסיק ממילא גדול או חזק מספיק, הדבר יוביל לחלוקה הוגנת יותר. סביר שעסקים קטנים או עסקים בסביבה תחרותית ייטו פחות לכך ויעדיפו פתרונות אחרים ואפילו ייסגרו במקרים קיצוניים.
 
שני האפיקים האחרונים שאדון בהם הם עלייה במחירים ועלייה בביקוש, דרך כוח הקנייה. לפי ההתרשמות שלי, שני הנושאים הללו נידונו במקומות אחרים הרבה יותר ובהרחבה מן האפיקים האחרים שהזכרתי, שלהם דרושה לדעתי תשומת לב רבה יותר. בקצרה, קיום עלויות הייצור שאינן מושפעות רק מן השכר וקיומם של קובעי מחיר חזקים בשוק ריכוזי, נושאים שהוזכרו כבר, יובילו לכך שלא ברור מה תהיה ההשפעה על המחירים לצרכן, ואם היא תהיה משמעותית. ייתכן, לדוגמה, שבענפים בהם העלייה בשכר תגרור התייעלות והגדלת פריון המחירים דווקא ירדו. ייתכן גם שבשוק ריכוזי מאוד לא ישתלם להעלות מחירים במקרה זה.
 
השפעת הגידול בכוח הקניה צפויה להיות ברורה יותר, מכיוון שבעלי הכנסות נמוכות נוטים להוציא שיעור גדול יותר מהכנסתם על צריכה, וזו תגדל. עם זאת, ההיקף תלוי בשיעורם באוכלוסייה, ומה שהם יעדיפו לצרוך לא יהיה בהכרח מהענפים בהם יש שיעור גבוה של מועסקים בשכר מינימום ולכן ייתכן שהגידול יחזק דווקא ענפים אחרים.
 
כאמור, לצד ההשפעה הברורה פחות על שיעור התעסוקה, לשכר המינימום השפעה משמעותית על אי השוויון על ידי הגדלת הכנסתם של העובדים ברמות השכר הנמוכות ביותר. לצערי, טרם הצלחתי למצוא מאמר העוסק בניתוח השוואתי של מחקרים בנושא כמו זה שהבאתי עבור התעסוקה, ואנסה אולי להשלים את החסר בעתיד.
 
כל התובנות שתיארתי, כמובן, כמו הרבה תובנות ממחקרים אמפיריים בכלכלה, נכונות עבור שינויים ב"שוליים" של השכר. כלומר, הן רלוונטיות עבור שינוי בשקלים בודדים לשעה לכאן או לכאן בכל פעם ולא, לדוגמה, להכפלה של שכר המינימום. שינוי הדרגתי מאפשר פניה לאפיקים "מורכבים" יותר של התמודדות כמו השקעה בפריון, במיוחד במקרה של עסקים קטנים או כאלה שחשופים לתחרות. ייתכן גם שניתן לכוון מעסיקים לאפיקים מסוימים עם התמריצים המתאימים.
 
העלאות קודמות של שכר המינימום בישראל אכן בוצעו לפי מתווה הדרגתי ועל פני מספר שנים, ואתייחס לכך ברשומה הבאה. תנאי נוסף לנכונותן הינו אכיפה, אכיפה, אכיפה. ככל חוקי העבודה, על מנת ששכר המינימום ישפיע יש להשקיע משאבים באכיפתו, ללא קשר לשאלת גובהו הרצוי.
 
לסיכום, במשק ריכוזי או כזה שמתקיים בו מאזן כוחות א-סימטרי שכר המינימום תורם לחלוקה צודקת ויעילה יותר של ההכנסות ולצמצום אי השוויון. במקרה של העלאה מדורגת, ההשפעה על שוק העבודה מתונה בהרבה מהשפעות אלה.
 
ברשומה זו הצגתי את המורכבות שבהשפעת העלאת שכר המינימום על התעסוקה ואת האפיקים הנוספים דרכם היא עשויה להשפיע. ברשומה הבאה ברשומות הבאות אציג את מצבו של שכר המינימום בישראל יחד עם מתווה, בקווים כלליים, להעלאתו ולעדכונו.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כוכבית שלושים, כלכלה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על כוכבית שלושים – חלק א'

  1. איציק הימן הגיב:

    אמרתי כבר את דעתי אבל אין לי יומרות להבנה כלשהי בכלכלה, שבכדי שהעלאת שכר מינימום תשפיע כך על שוק התעסוקה, צריך להיות שוק שבו מצד אחד שכר עובדי המינימום הוא מרכיב דומיננטי בהוצאות של המעסיקים, ומצד שני הכנסות המעסיקים ומתח הרווחים שלהם נמוכים ביחס למרכיב הזה. שוק כזה הוא סיבה לדאגה הרבה יותר חמורה מהטענה המוכרת, כי פירושו חברה עניה מאוד.

    אהבתי

    • עמית הגיב:

      אמנם התוצאות המאוד לא חד משמעיות שמקבלים אכן מצביעות על כך ששוק העבודה במדינות מפותחות רחוק מלהיות כזה בכללותו, אבל אתה צריך לזכור שזה לא אומר שזה לא קיים כלל. גם בכלכלות לא עניות קיימים או יכולים להתקיים ענפים בהם המצב דומה לזה שאתה מתאר, כמו לדוגמה ענף המזון המהיר בסביבה בה יש הרבה תחרות וההוצאות האחרות קשיחות יותר (כמו שכירות) או נמוכות ביחס לשכר.

      נכון, לפעמים הסיבות לקיום המצב הזה הן סיבות שניתן להשפיע עליהן, כמו בענף הבניה בו מסתמכים יותר מדי על כוח עבודה זול במקום להשקיע בהון פיזי ואנושי, אבל לא תמיד. במקרים כאלה זה לא סימן לחברה עניה או לכשלים אלא פשוט מבנה נתון שצריך לקחת בחשבון איך הוא יגיב לשינויים.

      אהבתי

השארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s