מחפשים את רובין הוד – רשומה לבלוג של המכון לרפורמות מבניות

זוהי הרשומה הראשונה שלי שמתפרסמת בבלוג של המכון לרפורמות מבניות, בו אני עובד מאז ספטמבר. הרשומה עוסקת באי שוויון, עוני וצמיחה, וניתן למצוא אותה כאן. צפו לרשומות נוספות ועדכונים בהמשך.

פורסם בקטגוריה המכון לרפורמות מבניות, כלכלה | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

עדכון נובמבר

החודשיים וחצי האחרונים היו בשבילי תקופה של התחלות חדשות – התחלתי עבודה חדשה במכון לרפורמות מבניות, והתחלתי לימודי דוקטורט במחלקה למדיניות ציבורית בתל אביב. בין עבודה ללימודים למחקר, נשאר לי מעט מאוד פנאי לעדכן את הבלוג באופן קבוע. לכן, החלטתי להוריד הילוך. אני אשתדל לעדכן פה מדי פעם מה קורה איתי, ועל פרויקטים שאני מעורב בהם ששווה לבדוק, ואם יהיה לי רעיון ממש טוב ומספיק זמן פנוי, אולי אכתוב פה ושם רשומה חדשה, אבל לא מדי חודש כפי שעשיתי עד עכשיו. למי שרוצה לקבל עדכונים תכופים יותר, אני ממליץ לעקוב גם אחרי דף הפייסבוק של הבלוג, אם כי גם בו אני מוריד הילוך. את האפשרות לתמוך בבלוג כספית דרך האתר "מימונה" אני מקפיא בינתיים, ומבטל את התשלומים על חודשי אוקטובר ונובמבר בהם לא כתבתי. כל התומכים שציינו על מה הם רוצים שאכתוב כבר קיבלו את התמורה שלהם, ומי שעדיין לא בחרו נושא מוזמנים לפנות אלי.

אני לא שוכח את הסיבות שלי לפתוח את הבלוג, ואמשיך לקדם את הנושאים והגישות בהם אני מאמין פה ובמסגרות אחרות. תודה על הקריאה והתמיכה, ולהתראות בעדכון הבא.

פורסם בקטגוריה הודעות | כתיבת תגובה

דיור חברתי ועוד

ביום חמישי האחרון (22.9.2016) הגעתי לכנס 'דיור חברתי במרכז' של מרכז הגר. הכנס עסק במדיניות לשילוב דיור בהישג יד במתחמי בניה חדשים באזורי ביקוש, וספציפית במתחם שדה דב. אחד הדברים שאני מנסה לעשות דרך עמודי הפייסבוק והטוויטר של הבלוג זה להעביר מידע ורשמים בזמן אמת מכנסים מעניינים אליהם אני מגיע. כאן המקום לסכם, ולהרחיב קצת על נייר העמדה שפורסם לאחרונה על ידי מרכז הגר ועמד במרכז הכנס.

נייר העמדה עוסק במתחם שאמור להיבנות במקום שדה דב, שצפוי להיות מפונה בסופו של דבר, ומציע לתכנן אותו כך שלמרות שהוא ממוקם באזור מבוקש ויקר, יוכלו לחיות בו ברווחה יחסית מגוון אנשים עם הכנסות שונות. במרכז הגר ממליצים להקצות 10% מיחידות הדיור לדיור ציבורי, ועוד 25% לדירות שישווקו במחירים שמתאימים להכנסתם של משקי בית מעשירונים 3-7, וישווקו לפי קריטריונים מסוימים, ככל הנראה של הכנסה. אלה יהיו ברובן דירות להשכרה לטווח ארוך.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כלכלה | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

שלוש הערות קצרות על הרפורמות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים

זוהי הרשומה השלישית שנכתבת בהזמנת אחד התומכים של הבלוג. אם גם את\ה מעוניינ\ת ברשומה בנושא לבחירתך, אשמח לקבל את תמיכתך.

החודש התפרסמו המלצות "הועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים בישראל", או ועדת שטרום. להמלצות הועדה, במידה ויאומצו, תהיה השפעה רבה על שוק שירותי הבנקאות והאשראי בארץ. ברשומה אתייחס לנקודות נבחרות מתוך המלצות הועדה, ומתוך צעד נוסף בדרך להגברת התחרותיות, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. מכיוון שהנושא הוא רחב והרבה נאמר כבר עליו, אני מתמקד רק בשתי נקודות מעניינות שלדעתי לא דנו בהן מספיק. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כלכלה, נושאים שתומכים בחרו, רשימות | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

מס עיזבון בישראל

זוהי הרשומה השנייה שנכתבת בהזמנת אחד התומכים של הבלוג. אם גם את\ה מעוניינ\ת ברשומה בנושא לבחירתך, אשמח לקבל את תמיכתך.

מיסים על ירושות או עיזבונות גדולים נהוגים במדינות רבות, ומס עיזבון היה נהוג בישראל עד תחילת שנות השמונים. מס זה חזר לשיח הכלכלי בישראל מאז המחאה החברתית של 2011, וביתר שאת בשנים האחרונות כחלק מהמצע של פוליטיקאים כמו משה כחלון וחברי מפלגת מרצ, והאג'נדה של ארגונים חברתיים כמו לובי 99 (עליו כתבתי כבר ברשומה קודמת).

ברשומה זו אסקור בקצרה את הסוגיות והדגשים העיקריים הנוגעים למס עיזבון, ואת מצבו בארץ ובעולם. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כלכלה, נושאים שתומכים בחרו | עם התגים , , | כתיבת תגובה

פינת התגובה ה(לא כל כך) מהירה – שאול אמסטרדמסקי

שאול אמסטרדמסקי (כלכליסט) כתב בבלוג האישי שלו רשומה מאוד מעניינת על מכונות מזל. מפעל הפיס מפעיל מכונות מזל ב-150 תחנות שונות ברחבי הארץ, בשיעורי רווחיות עצומים. אמסטרדמסקי אסף את הכתובות של כל התחנות, והראה באופן אנקדוטלי שהן נוטות להתרכז בשכונות ויישובים שמעמדם החברתי כלכלי נמוך. מי שקובע את מיקום התחנות הם המפיצים האזוריים של מפעל הפיס, שמרוויחים עמלות לפי מחזור המכירות באזור שלהם, מה שאומר שיש להם תמריץ למקם את התחנות באזורים שממקסמים מכירות.

אם התחנות אכן מרוכזות באזורים חלשים יותר, המשמעות היא שמקסום המכירות מנצל את תופעת ההימורים כ"מס על עניים". אפשר להתווכח על המוסריות או הזכות של יזם פרטי (במדינה עם הימורים חוקיים) לנצל חולשות אנוש כך, אבל כאשר "חברה לתועלת הציבור" שיש לה מונופול מטעם הממשלה על הימורים עושה זאת, זה אפילו יותר בעייתי.

אבל האם באמת התחנות מתרכזות בשכונות חלשות? אמסטרדמסקי הציע לקוראים להצליב את הנתונים שלו עם נתוני הלמ"ס על הדירוג החברתי כלכלי של השכונות השונות, וכך עשיתי. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כלכלה | עם התגים , , | כתיבת תגובה

לקראת מס חברות שוויוני, צודק ויעיל יותר

הפוסט מבוסס על הצעה לקידום נושא שהגשתי ללובי 99, בו אני חבר. לובי 99 הוא ארגון שקם באמצעות מימון המונים, ונועד לקדם החלטות שמועילות לציבור הרחב, ולחסום קבלת החלטות שמועילות לקבוצות קטנות עם לוביסטים חזקים. הארגון קצר כבר מספר הישגים, כשדחף להעברת חוק לחיוב רישום של לוביסטים בכנסת ולקח חלק משמעותי בהעברת מסקנות ועדת שישינסקי 2. חברי הלובי הם אלה שמציעים את הנושאים שהלובי מקדם, ומצביעים על מנת לאשר אותם.

תופעה שאנחנו רואים פעמים רבות במדיניות כלכלית, היא חוקים, תקנות ומיסים שהעלות שלהם מפוזרת על מספר רב של אנשים, והתועלות מהן מרוכזות אצל קבוצה קטנה. במצב כזה, לקבוצה הגדולה קשה מאוד להתארגן ולבטל או לשנות את המצב, אך לקבוצה הקטנה יהיו התמריצים והיכולת להתארגן באופן יעיל כדי לשמור אותו כפי שהוא, כי היא כוללת מספר קטן של אנשים ולכל אחד מהם יש הרבה מה להפסיד. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לחוק כזה היא החוק לעידוד השקעות הון. כתבתי מספר פעמים כאן ובעמוד הפייסבוק של הבלוג על הצורך לבטל או להגביל אותו ו"להשטיח" את מס החברות: פחות פטורים ממס ושיעור מס בסיסי נמוך יותר. הצטרפתי ללובי 99 כי אני רואה בו פלטפורמה שמתאימה בדיוק למטרות האלה. זו הזדמנות מצוינת להרחיב על הנושא גם פה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כלכלה | עם התגים , , | תגובה אחת